מְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל (מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס), שֶׁזֶּה הָיָה לוֹ כֹּחַ כָּזֶה בְּיָדָיו, שֶׁכְּשֶׁזּוֹרֵק חֵץ הוּא יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ וְכוּ', וְעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה לוֹ כֹּחַ לְרַפְּאוֹת אֶת הַבַּת מַלְכָּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, לָמָּה הִזְכִּיר בְּהִתְפָּאֲרוּתוֹ זְרִיקַת הַחִצִּים שֶׁזּוֹרֵק חֵץ וּמַחֲזִירָהּ, לֹא הָיָה לוֹ לְהַזְכִּיר כִּי אִם מַה שֶּׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיר וּלְהוֹצִיא הַחִצִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא רוֹפֵא אֶת הַבַּת מַלְכָּה, כִּי מוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶת כָּל הַחִצִּים שֶׁזָּרַק בָּהּ הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל. אֲבָל מַה הַתּוֹעֶלֶת מִזְּרִיקַת הַחִצִּים שֶׁמַזְכִּיר שֶׁיָּכוֹל לִזְרֹק חִצִּים וּלְהַחֲזִירָם, הֲלֹא טוֹב יוֹתֵר שֶׁלֹּא יִזְרֹק אוֹתָם כְּלָל. אַךְ גַּם בְּחִינַת זְרִיקַת הַחִצִּים צְרִיכִים בִּשְׁבִיל הָרְפוּאָה, וְזֶה סוֹד הַמְתָּקַת הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן.
וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הַחִצִּים שֶׁזָּרַק בָּהּ הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁהוּא יִזְרֹק בָּהּ חִצִּים וְיַחֲזִירָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה מִמֵּילָא יוֹצִיא וִיבַטֵּל כָּל הַחִצִּים הָרָעִים שֶׁזָּרַק בָּהּ הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל.
וְעַל-כֵּן זֶה הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל שֶׁעוֹסֵק בִּרְפוּאַת הַבַּת מֶלֶךְ הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְרַפְּאוֹתָהּ כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁהוּא יִזְרֹק לָהּ חִצִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַדִּינִים, אֲבָל אֵלּוּ הַחִצִּים בְּחִינַת דִּינִים, אֵינָם מַזִּיקִים לָהּ, אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הוּא מַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן, וּמוֹצִיא מִמֶּנָּהּ כָּל הַחִצִּים שֶׁנִּזְרְקוּ לָהּ וְרוֹפֵא אוֹתָהּ.
בַּקְּדֻשָּׁה אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ כְּתִיב (דְּבָרִים לב, מא): "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בָּשָׂר וָדָם זוֹרֵק חֵץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרֵק חֵץ וּמַחֲזִירָהּ'. וְרַבֵּינוּ זַ"ל הֵבִיא שָׁם זֶה הַפָּסוּק לְעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - תולעים ד' אות ז')
*
רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא כָּל הַבֶּעטְלֶירְס!.
(שיחות סבא - קלטת 79 ב' 28:24)
*
יֵּשׁ בַּסּוֹף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס, בַּסּוֹף הַמַּעֲשֶׂה הַזּוֹ אוֹמֵר הַבֶּעטְלֶיר הַשִּׁשִּׁי, הַבֶּעטְלֶיר הַשִּׁשִּׁי סִפֵּר מַעֲשֶׂה וְהוּא אָמַר: "הַבַּת מַלְכָּה קִבְּלָה כָּל הַכַּדּוּרִים עִם כָּל הַאַרְסִיִּים, כֵּן, וְהִיא נָפְלָה חֲלָשׁוּת, נוּ, "וְאֲנִי...", כָּכָה אוֹמֵר הַבֶּעטְלֶיר: "וַאֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ".
זֶה הוֹלֵךְ עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, "וַאֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ", הִיא נָפְלָה חֲלָשׁוּת, כְּבָר נָפְלָה, קִבְּלָה כָּל הַכַּדּוּרִים וְהִיא נָפְלָה, "וַאֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ", רַק אֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ, אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת זֶה, זֶה רַק אֲנִי, רַק...
אָז רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, אָז הַבֶּעטְלֶיר אָמַר: "וַאֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ", אָז רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא הַבֶּעטְלֶיר הַזֶּה, שֶׁהוּא רוֹפֵא אוֹתָהּ, "וַאֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ", הוּא אָמַר עַל עַצְמוֹ, כֵּן, 'אֲנִי' כֵּן, כֵּן.
(שיחות סבא - קלטת 101 ב' 16:31)
*
עַצְמִי וּבְשָׂרִי, שֶׁחִדֵּד אֶת אָזְנָיו וּלְבָבוֹ לִשְׁמֹעַ נִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן הָעֶלְיוֹן וְרֹאשׁ לְכָל הַשִּׁירִים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעַל יָדוֹ הוּא מוֹצִיא מִלִּבֵּנוּ כָּל מִינֵי חִיצִים אַרְסִיִּים שֶׁהֵם הַטָּעֻיּוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִיוֹת, וְרוֹפֵא אוֹתָנוּ בִּשְׁלֵמוּת. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְנַגֵּן זֶה הַנִּגּוּן וְעַל יְדֵי זֶה יְקָרֵב כָּל הָעוֹלָם לַה' יִתְבָּרַךְ וִימַלֵּא אֶת כָּל הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'.
(אב"י הנחל)
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו נ נח נחמ נחמן סבא המלך מלכי המלכים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה