עיקר הליצנות הוא מחמת גסות הרוח, שהוא גבה לב וגדול בעיני עצמו, עד שכל בני העולם הם כלא בעיניו, ומתלוצץ מכל אחד ואחד, כאשר נמצא הנגע הרעה הזאת בכמה בני אדם שמתלוצצים מכל אחד ואחד, בפרט מיראים וכשרים, ומוצאין מומין וחסרונות בכל אחד ואחד, וכל זה מחמת גסותו, שנדמה לו שאין חכם ממנו, וכל העולם צריך ללמוד ממנו ולהתנהג כפי חיוב דעתו. ואלו הלצים מתגברים בליצנותם עד שמחלישים דעת של כמה כשרים, ומפילים אותם מעבודתם על ידי ליצנותם הרע, רחמנא ליצלן וכל זה בא מחמת גסותם הרעה. (ליקוטי הלכות - הלכות ספר תורה הלכה ג' אות ג')
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה