עיקר הקינות וההספדות של מגילת איכה הם על הסתלקות הצדיקים הקודמים, ששקולה כפליים כחורבן בית המקדש, וכן על הסתלקות והתעלמות אור הצדיק האמת שבכל דור, שיש לו בחינת נבואה ורוח הקודש, ועל ידו היו ישראל יכולין לזכות לאמונה שלמה וכל טוב, ולזכך ולברר העולם מזוהמת הנחש שמשם באו כל החורבנות רחמנא ליצלן. ולא די שנתעלם ונחשך אור הצדיק אצלנו ואין אנו זוכין להרגיש אורו הגדול אף גם נשתנה האמת לגמרי שמדברין עליו כל הרעות ומשנין ומחליפין האמת לגמרי, שזה בחינת "איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב", ועל ידי זה "תשתפכנה אבני קודש" וכו'. וכל זה נמשך מהתפשטות זוהמת הנחש מיום שנברא אדם הראשון וניסת לפתויו. ועל ידי הקינות והצעקות אנו זוכין שיתגלה לנו אור הצדיק, ועל ידי זה נזכה להשיר והשמחה שלעתיד,שזה בחינת "שישו אתה משוש (כל המתאבלים עליה) וכו'. (ליקוטי הלכות - הלכות נטילת ידים לסעודה הלכה ד' אות ה')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה