משל - המגדל הגבוה

שנת תקס"ט במוצאי שבת ענה ואמר אם היה בא אצלנו נשמה גדולה אף על פי כן היינו נראים כחשובים. ובאמת אינם חולקים עלי אלא ציירו לעצמם איזה אדם, כמובא במקום אחר וכו' וכו' והוא יושב בביתו.
וכבר היה כן שהיו חולקים על אחד ובנה לו מגדל גבוה וישב בתוכו. והם היו נלחמים עליו והיו שולחים ורובים לו חיצים ואש. אבל לא היו יכולים לעשות כלום. 
אך שיש אבנים טובות שהם גדלים מאוירים ואדים, והיה אבן טוב שהיה גדל באויר אך עדיין לא היה לו כל השלמות לגמרי ועל ידי שהיו רובים החיצים אליו כנ"ל, על ידי זה השליכו האבן טוב ונפל על המגדל. והאבן הטוב הזה היה של חן ותכף שנפל על המגדל אזי תכף נפלו לפניו ואמרו יחי המלך יחי המלך
אך הנשמות קטנות כמותכם שנופלים על ידי המלחמות הם בבחינת (איכה ד'): "תשתפכנה אבני קודש" ונקרא שפיכה מחמת שעדיין אין להם כל השלמות ונופלים קודם שנשלמים. אבל הנשמה גדולה הנ"ל אבן הטוב הנ"ל של חן היו לו בשלמות. אך שאר השלמות עדין לא היו לו ועל ידי החכם נשלם. 
(חיי מוהר"ן - רפא - גדולת נוראות השגתו)
רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים מלך ישראל וגואלו

אין תגובות :