לפעמים כשאדם מוכיח את עצמו או את חברו ומתחיל להזכיר המעשים רעים שעשה, אזי שכיח שיפול עוד יותר ויותר, כי נופל בדעתו מאד, ויש שנפלו מאד על ידי זה, וכל זה נמשך מבחינת התוכחה שאינה כראוי שמחלשת כוח הנשמה על ידי שמעוררין הריח רע של עוונות. כי עיקר התוכחה צריכה להיות בבחינת "מטה כלפי חסד", לחפש למצוא בעצמו וכן בחברו על כל פנים איזה נקודות טובות, והתוכחה תהיה בדרך חסד, לחזק את עצמו ואת חברו בה' יתברך ולבטוח ברחמיו העצומים, שיש אצלו חסד כזה שגם כל המעשים רעים יכולין להתהפך לזכויות, אפילו אם הרבה לפשוע מאד חס ושלום, כי עם ה' החסד והרבה עימו פדות וכו'. ועיקר התוכחה תהיה באופן שיחזק את עצמו ואת חברו להתעורר לה' יתברך ולהתחיל מעתה להתקרב אליו יתברך ולא שיקלקל יותר על ידי תוכחתו שיפול חס ושלום יותר. ולתוכחה כזאת אין זוכין כי אם על ידי שמקשרין עצמן להצדיק שהוא בחינת משה, שעל ידי תוכחתו מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות!
(אב"י הנחל - מכתב כב')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה