הנשמה היא המלך באמת והגוף הוא עבד

מה שאצל רוב בני האדם הדבר בהיפך שאכילה ושתיה ושאר תאוות הגוף אינו נקרא אצלו עבודה. ומצות ומעשים טובים נקרא אצלם עבודה ויגיעה, זהו בעצמו בחינת החילוף הנ"ל שנתהפך בן המלך בבן השפחה עד שסברו שבן המלך הוא עבד ח"ו, ובן השפחה הוא מלך ח"ו. כמו כן נהפך האמת אצל העולם שמצוות ומעשים טובים שהם רצון השם יתברך רצון הנשמה שהוא בחינת בן מלך זה נקרא אצלם עבדות. ורצון הגוף שהוא תאוות הגוף אינו נקרא אצלם עבדות כלל, כאילו היה הגוף מלך ח"ו על הנשמה. ובאמת הדבר בהיפך ממש, כי הנשמה היא המלך באמת והגוף הוא עבד. וכל מה שהוא רצון הנשמה שהם תורה ומצוות ומעשים טובים זה הוא בחינת מלך בחינת בי מלכים ימלוכו, ואין זה נקרא בשם עבדות כלל כנ"ל. ומה שהוא רצון הגוף שהם תאות הגוף זהו עיקר בחינת עבדות שהוא בחינת עשיה גשמית ששם אחיזת. תאוות הגוף שנמשכין מזוהמת העבד שהוא זוהמת הנחש כידוע. וצריכין לבטל הגוף לגבי הנשמה, לשבר תאוות הגוף שהם בחינת עבדות ולבטלם לגמרי עד שיתהפך הגוף לנפש ממש, עד שהגוף יעשה רצון הנשמה שהוא רצון הבורא יתברך ברצון טוב ולא יהיה נחשב אצלו לעבודה כלל
(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ג' אות יט')
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ♥ בִּירוּשָׁלָיִם