יש שניים שהם אחד ואחד שהוא שניים

וכבר היה השולחן ערוך כראוי והלחם מונח על השולחן. הלך ונטל ידיו ובירך על נטילת ידים. ניגב ידיו ובא אל השולחן וראה שאין שם לחם כלל, רק קופה של אותיות מעורבים שלא כסדר. והצטער שעשה ברכה לבטלה. ובא זקינו אצלו בהקיץ ואמר לו אל תצטער עשה ברכת המוציא כי הברכה שייך לזה. ובירך ואכל הלחם וכל זמן שראה אותיות אכל, ואפילו הפירורין שנפרכו מן הלחם לקט ג"כ ואכלם. כי הכל היה אותיות עד שאכל כל הלחם עם הפירורין. ואח"כ פתח פיו ויצאו אותן אותיות מסודר בצירופין אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וכו' ולא יהיה לך אלהים אחרים וכו' עד גמר כל העשרת הדברות. וראה בזה כל התורה כולה, וכל דור ודור ודורשיו, דור ודור ומנהיגיו, וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש.

ושאלו אותו אם אותו האיש קרוב לכאן או רחוק, והשיב אתם רוצים לחקור ולשאול אכחיש את עצמי לגמרי. ואח"כ אמר יש אחד שהוא ב" /"ב שהוא אחד כשהוא שם הוא כאן ג"כ. (נוסחא אחרינא כשהוא בכאן הוא שם ג"כ וכו'.) וצוה לחזור על המעשה הזה. ואמר שהמעשה הזה יצטרכו לאת אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה עמנו היום. תראו אחר זמן מה שיהיה מהמעשה הז
ה. (קטע מהמעשה מלחם)
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ♥ בִּירוּשָׁלָיִם

אין תגובות :