עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁאוֹחֵז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וְכוּ' וְרוּחַ אֱלֹקִים דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י כִּסֵּא הַכָּבוֹד עוֹמֵד וּמְרַחֵף בַּאֲוִיר וְכוּ'.
וְזֶה בְּחִינַת וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת וְכוּ' שֶׁהוּא בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַנְּשָׁמוֹת, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁאוֹחֵז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא יִתְבָּרַךְ דָּן אוֹתָנוּ לְכַף זְכוּת וּמְהַפֵּךְ חֹשֶׁךְ לְאוֹר, עֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל. 

(ליקוטי הלכות - הלכות ערלה הלכה ד' אות יג')
*
מִי שֶׁאוֹחֵז בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּבְחִינַת (שמואל א', ב'): וְכִסֵּא כָּבוֹד יַנְחִילֵם, כִּי לַה' מְצוּקֵי אָרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל. דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, עַל יְדֵי זֶה הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחִינַת: וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל. וְעַל כֵּן הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת ראשׁ הַשָּׁנָה.
(ליקוטי תנינא - תורה א' אות יד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים