וְהִנֵּה עִנְיַן מַחֲלֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל הַנַּ"ל בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת מְאֹד מְאֹד, שֶׁאֵין רָאוּי מִן הַדִּין לְקָרְבָן שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ לְהַעֲלִים הָאוֹר מֵהֶן שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כֵּלִים וְצִמְצוּמִים כָּאֵלֶּה בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְהָאִיר גַּם בָּהֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ גַּם הֵם וְכַנַּ"ל הִנֵּה עִנְיַן מַחֲלֹקֶת זֹאת, זֶהוּ בְּחִינַת כְּלַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר עַל הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים הָעוֹסְקִים לְקָרֵב נְפָשׁוֹת הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁרַבִּים מְאֹד קָמִים עֲלֵיהֶם וְגַם רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים חוֹלְקִים עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת שֶׁמִּדַּת הַדִּין מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם. וְעַל-יְדֵי זֶה נִכְנַס בְּלִבָּם טִינָא עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ אֵינוֹ מִתְנַהֵג כָּרָאוּי וְחוֹלְקִים עָלָיו כַּאֲשֶׁר כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים בְּרוֹב הַדּוֹרוֹת וּבִפְרָט בְּיָמֵינוּ בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא שֶׁנִּתְרַבֶּה הַקַּטֶגוֹרְיָא בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְאֹד וּבְיוֹתֵר עַל רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא זצוק"ל עַל אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וְעָסַק כָּל יָמָיו לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הָרְחוֹקִים לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁל הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹסִיף וְהוֹלֵךְ הָאוֹר בְּכָל יוֹם, כִּי עוֹשֶֹה בְּכָל פַּעַם צִמְצוּמִים וְכֵלִים נִפְלָאִים בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה בָּעוֹלָם וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא יוֹסֵף, בְּחִינַת מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ כַּנַּ"ל וְהַשְּׁבָטִים אַף-עַל -פִּי שֶׁכֻּלָּם קְדוֹשִׁים, כִּי הָיוּ כֻּלָּם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים חָלְקוּ עָלָיו בִּשְׁבִיל זֶה וְכַנַּ"ל .
(ליקוטי הלכות - השכמת הבוקר הלכה ד' אות טז')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה