והם הוסיפו שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו

אם היו הכל רואים ומבינים מעלת גדולת הצדיק וגדולת השגתו, אפילו חלק אחד מיני אלף, היו בודאי כולם כרוכים אחריו והיו מתקרבים אליו בכל נפשם ובכל מאודם. אך הצדיק מתנהג בחכמה בשביל הבחירה, ומעלים עצמו ומסתיר את עצמו מן העולם, ואף על פי כן מגלה גם כן מעט מזעיר מעוצם נוראות השגתו, ועל ידי זה יש להם בחירה, שכל החפצים באמת רואים ומבינים מרחוק אמיתת גדולת מעלתו ומתקרבים אליו. אבל יש גם להפך שאדרבא על ידי ששומעים ברמז נוראות נפלאות השגתו, על ידי זה מתגרין ביו ביותר, עד שלפעמים מתלבש עצמו הבעל דבר גם בצדיקים וחולקים עליו ורוצים להעלים אורו.

וזה בחינת המחלוקת שחלקו השבטים על יוסף, וכל מה שרימז להם גדולת מעלתו ביותר על ידי שסיפר להם חלומותיו, והם הוסיפו שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו. אבל עצת ה' לעולם תעמוד, וכמו שאחר כך התחרטו השבטים מאד על זה ואמרו: "אבל אשמים אנחנו וכו'", וגם המחלוקת והשנאה בעצמו נתהפך לטובה גדולה, כמו שאמר יוסף: "אלוקים חשבה לטובה". ועל ידי זה המחלוקת שבין השבטים נתגלגל וירדו אבותינו למצרים, וזכו אחר כך למתן תורה כמו כן עתה, דייקא על ידי המחלוקת שעל הצדיק, על ידי זה נתרבין הספרים הקדושים של התורה הקדושה, ונתתקן פגם אמונת חכמים, עד שסוף כל סוף יתגלה על ידי זה בעצמו דייקא גדולת הצדיק ומעלתו כנ"ל.
(אוצר היראה - מחלוקת ונצחון ט"ו)

רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך משיח צדקיינו רבי נחמן בעצמו.