עַד כּי יָבֹא שִׁילֹה

עַד כּי יָבֹא שִׁילֹה (בראשית - ויחי מט') - מֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ (פירוש רש"י).

*

עָלֶיךָ אָמַרְתִּי הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. 

(סבא המלך)

*

וְעַל זֶה הִתְנַבֵּא יַעֲקֹב אָבִינוּ כְּשֶׁבֵּרֵךְ אֶת יְהוּדָה, שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצֵא הַמָּשִׁיחַ, "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה". מְחֹקֵק זֶה הַדְּפוּס שֶׁהִתְנַבֵּא, שֶׁלֹּא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה זֶה בְּחִינַת שֵׁבֶט סוֹפֵר, בְּחִינַת כְּתִיבַת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה, וּמְחֹקֵק זֶה בְּחִינַת הַדְּפוּס, שֶׁתִּתְגַּלֶּה חָכְמַת הַדְּפוּס בָּעוֹלָם וְלֹא תִּתְבַּטֵּל חֲקִיקַת וְהַדְפָּסַת סִפְרֵי יִשְֹרָאֵל, עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה דָּא מָשִׁיחַ, כִּי עַל יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, עַל יְדֵי חָכְמַת הַדְּפוּס לֹא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה עַד שֶׁיָּבוֹא שִׁילֹה דָּא מֹשֶׁה מָשִׁיחַ. וְזֶה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְכוּ' כִּבֵּס בַּיַּיִן וְכוּ' חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וְכוּ', כִּי לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יֻכְלְלוּ מֹשֶׁה וְדָוִד בְּיַחַד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, כִּי שִׁילֹה דָּא מֹשֶׁה, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ. וְכֵן דָּוִד הוּא מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "מְשִׁיחַ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב", כִּי נִשְׁמַת מָשִׁיחַ יִהְיֶה כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מִמֹּשֶׁה וְדָוִד וְאָז תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, כִּי נִזְכֶּה לִזְכֹּר הָאַזְהָרוֹת שֶׁל מֹשֶׁה וּלְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי בְּחִינַת דָּוִד, כִּי שְׁנֵיהֶם, מֹשֶׁה וְדָוִד, יֻכְלְלוּ בְּיַחַד. וְזֶה בְּחִינַת עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְהַת עַמִּים, שֶׁכָּל הָעַמִּים, שֶׁהֵם הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, יִתְהַפְּכוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְיִתְאַסְּפוּ כֻּלָּם אֶל מֹשֶׁה מָשִׁיחַ.

(ליקוטי הלכות - יין נסך הלכה ג' אות ו')