וְזֶה בְּחִינַת אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת. הֶסַּח הַדַּעַת זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַדַּעַת כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יַתְחִיל בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אָז נִבְרָא הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. כִּי עִקַּר בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִקּוּנוֹ יִהְיֶה רַק אָז. וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִקֹּדֶם צִמְצוּם. וְזֶה בְּחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר כַּנַּ"ל וְתֵכֶף שֶׁיַּגִּיעוּ לְתַכְלִית הַצִּמְצוּם בְּחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת תֵּכֶף יָבוֹא מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב וְכוּ'. הַיְנוּ בְּחִינַת תַּכְלִית הַצִּמְצוּם. וְאָז תֵּכֶף תַּתְחִיל הַבְּרִיאָה מֵחָדָשׁ, וְיָבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.
(ליקוטי הלכות - הלכות תפילת המנחה הלכה ד' אות ו')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה