כתיב וקראת לשבת ענג ולקדוש ה' מכובד. וכתיב וכבדתו מעשות דרכיך ורז"ל הזהירו הרבה על כבוד שבת. ולית כבוד בלא כ"ף והכ"ף הוא כתר וכו' כמבואר בפנים וזה סוד קדושת שבת שמאירה בו הארת כתר. שזה סוד כתר יתנו לך שאומרים במוסף שבת וזה שמובא בכתבי האריז"ל וידעו כי מאתך הוא מנוחתם מאתך דייקא היינו מאת כ"ף שהוא הכתר משם דייקא הוא מנוחתם היינו כנ"ל.
(וזה שסיים ועל מנוחתם יקדישו את שמך ומבואר שם שצריכין לכוין לקבל על עצמו מסירת נפש וכו'. יש לומר שזה נוגע למה שמבואר בפנים שאי אפשר לזכות לכבוד הזה כי אם על ידי שפיכת דמים ובזיונות). והכבוד הזה הוא בחינת כבוד אלקים הסתר דבר. שזה בחינת איה מקום כבודו שאומרים במוסף שבת ואמרו רז"ל (ביצה ט"ז) מתן שכרה לא עבידא לגלויי וכו' שבת ניתן בצנעה וכו'.
וכתר הוא בחינת אהיה בחינת תשובה ועיין ברית מנוחה דרך ה' שכתב שם מעלת השבת שקראו הקב"ה בשמו וכו' שנקרא אהיה וכו'. אשרי האיש יודע את סודו למה נכלל בכאן כדי לתת כבוד לשבת וכו' עיין שם. ועיין גם בספר קרנים מאמר ז' מבואר שסעודות שבת הם בסוד גימל שמות אהיה אשר אהיה וכו'.
גם שבת הוא בחינת תשובה כמו שכתוב ושבת עד ה' אלקיך שזה בחינת עולם הבא יום שכולו שבת כולו תשובה כמבואר בפנים. ותשובה הוא בחינת אהיה כי קודם תשובה עדיין אין לו הויה בעולם.
וכשבא לטהר עצמו ולעשות תשובה אז הוא בבחינת אהיה וכו' כמבואר בפנים. שזה בחינת מה שמבואר בזוהר הקדוש ובשאר דברי רז"ל שהעולם לא היה לו שום קיום כלל עד שבא השבת. וזה בחינת ויכלו השמים והארץ שפירושו שנגמרו ונשלמו ורז"ל דרשו מלשון כלילת יופי כליל תפארת שהוא בחינת כתר ועטרה. היינו שנמשך עליהם הארת הכתר כנ"ל.
(יקרא דשבתא - סימן ו' קרא את יהושע)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה