נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת וָעֲצוּמוֹת מְאֹד רַק שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ מְאֹד

יַעֲקֹב נִקְרָא עַל שֵׁם הֶעָקֵב וְהַסּוֹף בְּחִינַת עִקְבוֹת מְשִׁיחָא בְּחִינַת וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו שֶׁהוּא אָחַז בַּעֲקֵב עֵשָׂו שֶׁשָּׁם יֵשׁ נְשָׁמוֹת וְנִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד עַד הֶעָקֵב שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹב הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת עִקְבוֹת מְשִׁיחָא. כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. וּבֶאֱמֶת הֵם נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת וָעֲצוּמוֹת מְאֹד רַק שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ מְאֹד כַּמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה בְּסֵפֶר הַגִּלְגּוּלִים. וְיַעֲקֹב אָחַז בַּעֲקֵב עֵשָׂו שֶׁלֹּא לְהַנִּיחוֹ לִגְמֹר רְצוֹנוֹ הָרַע חַס וְשָׁלוֹם לִכְבֹּשׁ אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן. רַק יוֹצִיאֵם בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל וְיַעֲלֵם לְמַעְלָה עַד הָרֹאשׁ וְזָכָה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה עַד שֶׁנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ וְכוּ' שֶׁהוּא בְּחִינַת לִי רֹאשׁ, שֶׁהֶעֱלָם מֵהֶעָקֵב עַד הָרֹאשׁ בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.

(ליקוטי הלכות - הלכות תפילת המנחה הלכה ז' אות פט')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים