שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת - בִּנְיָן שָׁלֵם בְּדֶרֶךְ נִפְלָא שֶׁלֹּא יֵהָרֵס לְעוֹלָם

אֲנַחְנוּ צְרִיכִין עַכְשָׁו שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת. וּצְרִיכִין לְהָקִים בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה בִּנְיָן שָׁלֵם בְּדֶרֶךְ נִפְלָא שֶׁלֹּא יֵהָרֵס לְעוֹלָם. וּצְרִיכִין לֶאֱסֹף כָּל נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּלְקַבְּצָם יַחַד בִּקְדֻשָּׁה שֵׁנִית. וְלֹא יִשָּׁאֵר שׁוּם נִיצוֹץ וּנְשָׁמָה נִדָּח בַּחוּץ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְבִנְיָן זֶה כֵּלִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר. וּצְרִיכִין לָהֶם כְּלֵי אֻמָּנוּת הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר:

וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם אַחַת מִפִּי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים נִפְלָאִים אֲבָל הַחִסָּרוֹן שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת גַּם אֶת הַכְּלֵי אֻמָּנוּת שֶׁקּוֹרִין (גִּיצַייג) עַל-כֵּן עַכְשָׁו בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעֻקְבָא דִּמְשִׁיחָא שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא הִתְפַּשְּׁטָה וְהִתְגַּבְּרָה מְאֹד מְאֹד לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ מֵחֲמַת שֶׁהִיא רוֹאָה שֶׁעוֹד מְעַט מְעַט יָבוֹא מָשִׁיחַ וְיוֹצִיא בִּלְעָהּ מִפִּיהָ. עַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה לִפְעָמִים אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הֵן לִמּוּד הַתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים אוֹ שְׁאָרֵי אֵיזֶה מִצְווֹת. הַכֹּל הוּא יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ. וְהוּא נִצְרָךְ מְאֹד מְאֹד לְבַעַל הַשָּדֶה הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנֵי הַשָּדֶה, שֶׁהוּא תִּקּוּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת. 
(ליקוטי הלכות - תפילת ערבית הלכה ד' אות לד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות :