וְעַל-כֵּן הָיְתָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא, כִּי הַגָּלוּת דּוֹמָה לְלַיְלָה וְהַגְּאֻלָּה הָיְתָה לִפְנֵי הַקֵּץ וְלֹא הָיוּ רְאוּיִים לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם רַק בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא, עַל-כֵּן הָיְתָה בַּלַּיְלָה.
כִּי הִתְגַּלּוּת הָאוֹר הוּא בְּחִינַת נְבוּאָה, בְּחִינַת וָאֶרְאֶה אֶת ה' בְּחִינַת 'בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר' רָאשֵׁי תֵּבוֹת נבי"א הַמּוּבָא בהא"ב.
וְעִקַּר הַנְּבוּאָה בַּיּוֹם, וְעַל-כֵּן לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינוֹ נִגְלֶה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, כִּי אֶצְלָם מַגִּיעַ הַנְּבוּאָה בְּוַדַּאי רַק בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא, כִּי הֵם אֵינָם רְאוּיִים בְּוַדַּאי, עַל-כֵּן בָּאָה עֲלֵיהֶם הַנְּבוּאָה בַּלַּיְלָה דַּיְקָא.
גַּם אֲפִלּוּ בִּנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַצַּדִּיקִים נִמְצָא שֶׁלִּפְעָמִים שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה וְזֶה כְּשֶׁקִּבְּלוּ הַנְּבוּאָה בְּעֵת שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ כְּדַאי וּרְאוּיִם לְהִתְגַּלּוּת הַזֹּאת.
כִּי בְּעִנְיַן אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּקַבֵּל הָאוֹר עַל-יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא, אֲבָל אֵין הַהִתְעוֹרְרוּת רָאוּי לְאוֹתוֹ הַהִתְגַּלּוּת נֶחֱשָׁב בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא.
וְזֶה הָיָה שְׁלֵמוּת מֹשֶׁה שֶׁזָּכָה לִנְבוּאַת פָנִים בְּפָנִים יוֹתֵר מִכָּל הַנְּבִיאִים מֵחֲמַת שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ כָּל כָּךְ וְיָגַע כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל הִתְגַּלּוּת הַנְּבוּאָה רַק בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאוֹר כַּנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁהוֹכִיחַ אוֹתָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (בַּמִּדְבָּר יב), "אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה'", 'נְבִיאֲכֶם' דַּיְקָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא נָבִיא שֶׁלָּהֶם דְּהַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַנְּבוּאָה מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא וְעַל-כֵּן "בַּחֲלוֹם אֲדַבֵּר בּוֹ" כַּנַּ"ל.
"לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא וְכוּ' וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט", 'יַבִּיט' דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מַבִּיט בִּתְמוּנַת ה' בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא בִּשְׁלֵמוּת שֶׁזּוֹכֶה עַל-יְדֵי קְדֻשָּׁתוֹ וּפְרִישׁוּתוֹ, כִּי הֵם אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים וּבְוַדַּאי קִבְּלוּ הַנְּבוּאָה בִּקְדֻשָּׁה עַל-יְדֵי הֲכָנָתָם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא, אֲבָל כְּנֶגֶד קְדֻשַּׁת מֹשֶׁה נֶחֱשָׁב קַבָּלַת נְבוּאָתָם בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא, בִּבְחִינַת אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' וְכַנַּ"ל, וְעַל-כֵּן פֵּרֵשׁ שָׁם רַשִׁ"י וְהֵם צוֹעֲקִים מַיִם מַיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה הֲכָנָתָם בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - קריאת שמע הלכה ה' אות ח')
{כתוב בפתק "להגיד לך", למה לא כתוב לומר לך?},
'להגיד' זה משמעות של פנים אל פנים, יושבים אנחנו ומדברים וזה עניין "להגיד לך".
(סבא המלך)
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה