מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:
טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:
לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת:
(תהילים צב')
*
"להגיד בבוקר חסדך" - בעת הגאולה (פירוש רש"י)
*
רק להגיד בבוקר נ נח, בפה נ נח, לשיר בשמחה כן נ נח, ועל ידי זה יתקרבו כולם לרבינו, וזהו זה הגאולה, עיקר הגאולה הוא רבינו, זה השם נ נח זה עיקר הגאולה נ נח נחמ נחמן מאומן בזה תלוי כל עיקר הגאולה.
כשיהיה, כשיבוא הגאולה, יודו כולם וישבחו ויפארו וישוררו וימליכו את השם יתברך, כן, על החסד הגדול הזה שיש לנו נ נח!.
(שיחות סבא ישראל המלך)
*
הַגְּאֻלָּה שֶׁתָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ נִקְרֵאת אוֹר יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( תְּהִלִּים צ"ב) "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ" דְּהַיְנוּ בְּעֵת הַגְּאֻלָּה וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, כִּי הַגָּלוּת נִמְשָׁל לְלַיְלָה, וְהַגְּאֻלָּה נִמְשָׁל לְאוֹר יוֹם וְאָז כְּשֶׁיָּאִיר בּוֹקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְיָבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וִיגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, אָז לֹא תִּהְיֶה הַהַבְחָנָה חִדּוּשׁ, כִּי הַכֹּל יָדְעוּ הָאֱמֶת אָז וְעִקַּר הַחִדּוּשׁ הוּא מִי שֶׁזּוֹכֶה עַכְשָׁיו בְּתֹקֶף חֶשְׁכַת הַגָּלוּת שֶׁדּוֹמֶה לְלַיְלָה, לְהַבְחִין בֵּין הָאֱמֶת וּבֵין שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וְלַיְלָה שֶׁבֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - ברכת השחר ג' אות יב')
*
בַּלַיְלָה, בְּעֵת הַחֹשֶׁךְ, הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, אָז צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת,וְזֶה בְּחִינַת וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשֵּׁנָּה שֶׁבַּלַּיְלָה, כִּי בַּלַּיְלָה אָז נִמְשַׁךְ הַחֹשֶׁךְ בָּעוֹלָם וְעִקַּר הַחשֶׁךְ נִמְשַׁךְ מֵהַחֹשֶׁךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֹמֶק הַמֻּשָֹּג, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן וְאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם תֵּרוּץ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן. שֶׁאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ הַמַּסְתִּירִין הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְזֶה הַחֹשֶׁךְ אִי אֶפְשָׁר לְסַלֵּק עַל-יְדֵי שׁוּם דַּעַת כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא תֵּרוּץ עַל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת וּצְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת שֵׁנָּה שֶׁל לַיְלָה, כִּי שֵׁנָּה הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת.
וְאָז בִּשְׁעַת שֵׁנָּה נִכְנַס הַדַּעַת לְתוֹךְ אֱמוּנָה וְנִתְחַדֵּשׁ שָׁם בְּחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַתּוֹרָה "אַשְׁרֵי הָעָם וְכוּ'" ( בסימן ל"ה).
(ליקוטי הלכות - השכמת הבוקר ג' אות א')
נ נח נחמ נחמן מאומן
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה