וְעַל כֵּן נִתְּנָה הַמְּלוּכָה לְדָוִד שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּזֶה בְּיוֹתֵר לְקָרֵב הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶֹה אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יָחוּס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ. שֶׁהַמֶּלֶךְ יִשְֹרָאֵל צָרִיךְ לָחוּס וּלְרַחֵם וּלְהוֹשִׁיעַ הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהָאֶבְיוֹנוּת כִּי אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת.
(ליקוטי הלכות - הלכות קרחה הלכה ג' אות י')
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה