כִּי סֻכָּה הִיא בְּחִינוֹת דַּפְנוֹת וּמְחִצּוֹת הַמֹּחִין שֶׁזּוֹכִין עַל יָדָם לִשְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת כָּבוֹד, בְּחִינוֹת נְבוּאָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מִתְקַבְּצִין הַחֲסָדִים וְזוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל. וְאָז יִתְּעַר הַשִּׁיר שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל ע"ב נִימִין, בְּחִינַת חֶסֶד וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּמְחָה שֶׁל סֻכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. כִּי מִשָּׁם עִקַּר כָּל הַשְּמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּמְחָה שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, בְּחִינַת כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, בְּחִינַת שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּיגוּ וְכוּ', כִּי אָז יִתְּעַר חֶדְוָה וְנִגּוּנָא בְּעָלְמָא בְּעֵת שֶׁיִּתְּעַר בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ג - הלכות סוכה הלכה ו -ח)
נ נח נחמ נחמן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה