וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב. וְהוּא מֵהַמִּדְרָשׁ: הַפֶּחָמִי תָּמֵהַּ אָנָה יִכְנֹס כָּל הַפִּשְׁתָּן הַזֶּה, הָיָה פִּקֵּחַ אֶחָד הֵשִׁיב לוֹ, נִיצוֹץ אֶחָד יוֹצֵא מִמַּפּוּחַ שֶׁלְּךָ שֶׁשּוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ. כָּךְ יַעֲקֹב רָאָה כָּל הָאַלּוּפִים הַכְּתוּבִים לְמַעְלָה תָּמַהּ וְאָמַר, מִי יוּכַל לִכְבֹּשׁ אֶת כֻּלָּן? מַה כְּתִיב לְמַטָּה, אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, דִּכְתִיב, וְהָיָה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָֹו לְקַשׁ, נִיצוֹץ יוֹצֵא מִיּוֹסֵף שֶׁמְּכַלֶּה וְשֹוֹרֵף אֶת כֻּלָּם.
הַיְנוּ כִּי אַלּוּפֵי עֵשָֹו הֵם כֻּלָּם בְּחִינַת שֶׁקֶר שֶׁמִּשָּׁם כָּל מַלְכוּתָם וְהִתְנַשְּאוּתָם, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת וְשִֹנְאַת חִנָּם שֶׁבָּא עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשֶּׁקֶר שֶׁל הָעַכּוּ"ם וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנִּתְעָרֵב בְּיִשְֹרָאֵל עַל יְדֵי זֶה אֲרִיכַת הַגָּלוּת כַּנַּ"ל שֶׁהַשֶּׁקֶר בְּחִינַת מַלְכוּת עֵשָֹו שׁוֹלֵט עַל יִשְֹרָאֵל בְּחִינַת אֱמֶת וְזֶה עַל יְדֵי בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָֹו רַבְרְבֵי עֵשָֹו, בְּחִינַת יֶשׁ לִי רָב, בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה שֶׁהִתְגַּבֵּר וְנִתְרַבָּה מְאֹד בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.
וְעַל כֵּן יַעֲקֹב בְּחִינַת עֶצֶם הָאֱמֶת תָּמַהּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָאִיר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, כִּי אַלּוּפֵי עֵשָֹו רַבְרְבֵי עֵשָֹו הַנַּ"ל הֵם רַבִּים מְאֹד מְאֹד וְנוֹטְלִין לְעַצְמָן כָּל הַמֶּמְשָׁלָה בְּשִׁקְרֵיהֶם הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאֹד עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה מְאֹד לַעֲמֹד עַל הָאֱמֶת. הֵשִׁיב הַפִּקֵּחַ, נִיצוֹץ אֶחָד יוֹצֵא מִמַּפּוּחַ שֶׁלְּךָ וְכוּ', כִּי יֵשׁ בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁיָּכוֹל לְהַלְהִיב אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם שֶׁיִּשְֹרֹף לְכָל הַשְּׁקָרִים שֶׁלָּהֶם, כִּי קוּשְׁטָא קָאֵי, כִּי עַל יְדֵי נִיצוֹץ אֶחָד שֶׁל אוֹר תּוֹרָתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמֵאִיר בְּלֵב אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי הַמַּטֶּה דַּעְתּוֹ וּלְבָבוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הוּא שֹוֹרֵף וּמְכַלֶּה כָּל הַשְּׁקָרִים וְהַהַטְעָיוֹת וְכוּ' שֶׁל בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָֹו רַבְרְבֵי עֵשָֹו, כִּי שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְכוּ'.
(ליקוטי הלכות - הלכות גניבה הלכה ה' אות לב')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
הַיְנוּ כִּי אַלּוּפֵי עֵשָֹו הֵם כֻּלָּם בְּחִינַת שֶׁקֶר שֶׁמִּשָּׁם כָּל מַלְכוּתָם וְהִתְנַשְּאוּתָם, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת וְשִֹנְאַת חִנָּם שֶׁבָּא עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשֶּׁקֶר שֶׁל הָעַכּוּ"ם וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנִּתְעָרֵב בְּיִשְֹרָאֵל עַל יְדֵי זֶה אֲרִיכַת הַגָּלוּת כַּנַּ"ל שֶׁהַשֶּׁקֶר בְּחִינַת מַלְכוּת עֵשָֹו שׁוֹלֵט עַל יִשְֹרָאֵל בְּחִינַת אֱמֶת וְזֶה עַל יְדֵי בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָֹו רַבְרְבֵי עֵשָֹו, בְּחִינַת יֶשׁ לִי רָב, בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה שֶׁהִתְגַּבֵּר וְנִתְרַבָּה מְאֹד בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.
וְעַל כֵּן יַעֲקֹב בְּחִינַת עֶצֶם הָאֱמֶת תָּמַהּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָאִיר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, כִּי אַלּוּפֵי עֵשָֹו רַבְרְבֵי עֵשָֹו הַנַּ"ל הֵם רַבִּים מְאֹד מְאֹד וְנוֹטְלִין לְעַצְמָן כָּל הַמֶּמְשָׁלָה בְּשִׁקְרֵיהֶם הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאֹד עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה מְאֹד לַעֲמֹד עַל הָאֱמֶת. הֵשִׁיב הַפִּקֵּחַ, נִיצוֹץ אֶחָד יוֹצֵא מִמַּפּוּחַ שֶׁלְּךָ וְכוּ', כִּי יֵשׁ בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁיָּכוֹל לְהַלְהִיב אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם שֶׁיִּשְֹרֹף לְכָל הַשְּׁקָרִים שֶׁלָּהֶם, כִּי קוּשְׁטָא קָאֵי, כִּי עַל יְדֵי נִיצוֹץ אֶחָד שֶׁל אוֹר תּוֹרָתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמֵאִיר בְּלֵב אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי הַמַּטֶּה דַּעְתּוֹ וּלְבָבוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הוּא שֹוֹרֵף וּמְכַלֶּה כָּל הַשְּׁקָרִים וְהַהַטְעָיוֹת וְכוּ' שֶׁל בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָֹו רַבְרְבֵי עֵשָֹו, כִּי שְֹפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְכוּ'.
(ליקוטי הלכות - הלכות גניבה הלכה ה' אות לב')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה