גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם בְּאֵין גָּלוּת אַחֲרָיו

וְזֶה בְּחִינַת עֹצֶם אֲרִיכַת הַגָּלוּת עַכְשָׁו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם, כִּי כְּבָר עָבְרוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, כִּי עַכְשָׁו ה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם בְּאֵין גָּלוּת אַחֲרָיו עוֹד כְּלָל וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי הַהֶכְרֵחַ שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה וִיבָרְרוּ כָּל הַבֵּרוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עֲבוֹדָה זָרָה דַּף ה' ע"א), אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר כָּל נִיצוֹצוֹת כַּיָּדוּעַ וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וּלְבָרֵר בֵּרוּרִים כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַנַּ"ל, שֶׁהוּא שׂוֹרֵף אֶת הָרַע וְאָז נִבְנֶה הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ בְּרוּחָנִיּוּת עַל-יְדֵי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁמְּקָרְבִים לַה' יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי יִבָּנֶה הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, דְּהַיְנוּ בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מַמָּשׁ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב, 'עַל מִשְׁפָּטוֹ' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל. 
(ליקוטי הלכות - הלכות גרים הלכה ג' אות כה')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים