וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁצַּדִּיקֵי אֱמֶת נוֹהֲגִין לִפְעָמִים לְרַחֵק אֵיזֶה אָדָם בִּתְחִלָּה כָּל זֶה הוּא בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן לְטוֹבָתוֹ, כִּי הַהִתְרַחֲקוּת הִוא תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת.
בִּבְחִינַת שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב הָרְחוֹקִים כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ בְּנִסָּיוֹן שֶׁל הִתְרַחֲקוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע הָרַע שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל, כִּי הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת זֶהוּ בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַנַּ"ל שֶׁמְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקָרֵב אֶת זֶה וּלְרַחֵק אֶת זֶה הַכֹּל כְּפִי הַמִּשְׁפָּט שֶׁבְּלִבּוֹ וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא בּוֹחֵן וּבוֹדֵק וּמְנַסֶּה אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבָם אִם הֵם בָּאִים לְהִתְקָרֵב בְּלֵב שָׁלֵם. וּכְשֶׁהֵם עוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן וְדוֹחֲקִין עַצְמָן לְהִתְקָרֵב אַף-עַל-פִּי שֶׁמְּרַחֲקִים אוֹתָם מְאֹד, זֶהוּ בְּחִינַת בְּטִישָׁא הַנַּ"ל שֶׁמְּבַטְּשִׁין גּוּפָם עַל-יְדֵי-זֶה וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים, דְּהַיְנוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֵהַמּוֹנְעִים מִבַּחוּץ שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִבִּפְנִים מֵהַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִים כָּל אֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים עַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע הָרַע שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הֵם מִתְקָרְבִים לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.
גַּם עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁהַצַּדִּיק מְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט וּמְרַחֲקָם בִּתְחִלָּה עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִנָּצֵל מִלְּקָרֵב אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְקָרְבָם, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם, כִּי הֵם בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן שֶׁל הִתְרַחֲקוּת וְיִתְרַחֲקוּ בֶּאֱמֶת עַל-יְדֵי שֶׁהוּא מַרְחִיקָם וְיִהְיֶה נִצֹּל מֵהֶם.
(ליקוטי הלכות - הלכות גרים הלכה ג' אות יא')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך
בִּבְחִינַת שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב הָרְחוֹקִים כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ בְּנִסָּיוֹן שֶׁל הִתְרַחֲקוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע הָרַע שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל, כִּי הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת זֶהוּ בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַנַּ"ל שֶׁמְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקָרֵב אֶת זֶה וּלְרַחֵק אֶת זֶה הַכֹּל כְּפִי הַמִּשְׁפָּט שֶׁבְּלִבּוֹ וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא בּוֹחֵן וּבוֹדֵק וּמְנַסֶּה אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבָם אִם הֵם בָּאִים לְהִתְקָרֵב בְּלֵב שָׁלֵם. וּכְשֶׁהֵם עוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן וְדוֹחֲקִין עַצְמָן לְהִתְקָרֵב אַף-עַל-פִּי שֶׁמְּרַחֲקִים אוֹתָם מְאֹד, זֶהוּ בְּחִינַת בְּטִישָׁא הַנַּ"ל שֶׁמְּבַטְּשִׁין גּוּפָם עַל-יְדֵי-זֶה וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים, דְּהַיְנוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֵהַמּוֹנְעִים מִבַּחוּץ שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִבִּפְנִים מֵהַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִים כָּל אֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים עַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע הָרַע שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הֵם מִתְקָרְבִים לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.
גַּם עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁהַצַּדִּיק מְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט וּמְרַחֲקָם בִּתְחִלָּה עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִנָּצֵל מִלְּקָרֵב אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְקָרְבָם, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם, כִּי הֵם בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן שֶׁל הִתְרַחֲקוּת וְיִתְרַחֲקוּ בֶּאֱמֶת עַל-יְדֵי שֶׁהוּא מַרְחִיקָם וְיִהְיֶה נִצֹּל מֵהֶם.
(ליקוטי הלכות - הלכות גרים הלכה ג' אות יא')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה