...וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ בָּעִיר, בַּאֲשֶׁר שֶׁנִּמְצָא אֶחָד, שֶׁמְּדַבֵּר כָּזֹאת, שֶׁעוֹשֶׂה שְׂחוֹק מֵאֱמוּנָתָם וְאוֹמֵר, שֶׁיֵּשׁ יָחִיד וְכוּ', וּבְעִנְיַן הַגִּבּוֹר הוּא אוֹמֵר כַּנַּ"ל.
וְהֵבִינוּ, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא הַבַּעַל-תְּפִלָּה, כִּי כְּבָר הָיָה נִתְפַּרְסֵם אֶצְלָם כַּנַּ"ל וְצִוּוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו וּלְתָפְסוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מְשַׁנֶּה עַצְמוֹ אֶצְלָם בְּכָל פַּעַם כַּנַּ"ל (הַיְנוּ פַּעַם נִדְמֶה כְּסוֹחֵר, וּפַעַם כְּעָנִי וְכוּ' כַּנַּ"ל), אַךְ הֵם יָדְעוּ מִזֶּה גַּם-כֵּן, שֶׁהַבַּעַל-תְּפִלָּה הַנַּ"ל הוּא מְשַׁנֶּה עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם, וְצִוּוּ לַחֲקר אַחֲרָיו וּלְתָפְסוֹ וְחִפְּשׂוּ אַחֲרָיו וּתְפָסָהוּ וְהֱבִיאוּהוּ אֶל הַשָּׂרִים וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ.
וְאָמַר לָהֶם גַּם- כֵּן כַּנַּ"ל; בַּאֲשֶׁר שֶׁכֻּלָּם בְּטָעוּת וּשְׁטוּת גָּדוֹל, וְאֵין זֶה תַּכְלִית כְּלָל (הַיְנוּ שֶׁהַמָּמוֹן אֵינוֹ הַתַּכְלִית כְּלָל), רַק שֶׁיֵּשׁ יָחִיד, שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכוּ', וּבְנֵי אוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלקוּת, לא יוּכְלוּ לַעֲזר לָכֶם כְּלָל, כִּי הֵם רַק בְּנֵי-אָדָם וְכוּ'.
וְנֶחֱשָׁב אֶצְלָם לִמְשֻׁגָּע, כִּי כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה הָיוּ שְׁקוּעִים בְּטָעוּת שֶׁל הַמָּמוֹן כָּל-כָּךְ כַּנַּ"ל, עַד שֶׁזֶּה שֶׁדִּבֵּר כְּנֶגֶד דַּעְתָּם וְטָעוּתָם, הָיָה נֶחֱשָׁב לִמְשֻׁגָּע...
(סיפורי מעשיות - מתוך המעשה מבעל תפילה)
*
...יֵשׁ מְדִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אוֹצָרוֹת גְּדוֹלִים פַּעַם אַחַת נִתְקַבְּצוּ וְהִתְחִיל כָּל אֶחָד לְהִתְפָּאֵר עִם חַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ, אֵיךְ הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים, וְכֵן סִפֵּר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִסֵּדֶר הַחַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ וְעָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים, שֶׁהֵם טוֹבִים יוֹתֵר מֵחַיִּים טוֹבִים שֶׁלָּכֶם וְהָא רְאָיָה -כִּי אִם אַתֶּם חַיִּים חַיִּים טוֹבִים, אֶרְאֶה אִם תּוּכְלוּ לְהוֹשִׁיעַ אֶת מְדִינָה פְּלוֹנִית.
הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ מְדִינָה שֶׁהָיָה לָהֶם גַּן וְהָיָה בְּאוֹתוֹ הַגָּן פֵּרוֹת, שֶׁהָיָה לָהֶם כָּל מִינֵי טְעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם גַּם הָיָה שָׁם כָּל מִינֵי רֵיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, גַּם הָיוּ שָׁם כָּל מִינֵי מַרְאֵה כָּל הַגְּוָנִין וְכָל "הַקְּוֶויַאטִין" [פרחים] שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל הָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַגָּן וְהָיָה עַל הַגָּן גַּנָּנִי אֶחָד (שֶׁקּוֹרִין אַגְרָאדְנִיק) וְהָיוּ בְּנֵי אוֹתוֹ הַמְּדִינָה חַיִּים חַיִּים טוֹבִים עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַגָּן וְנֶאֱבַד שָׁם הַגַּנָּנִי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַגָּן, בְּוַדַּאי מֻכְרָח לִהְיוֹת כָּלֶה וְנִפְסָד, מֵאַחַר שֶׁאֵין שָׁם הַמְמֻנֶּה, דְּהַיְנוּ הַגַּנָּנִי.
אֲבָל אַף עַל-פִּי כֵן הָיוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת מִן הַסְּפִיחִים שֶׁבַּגָּן וּבָא עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ אַכְזָר עַל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה, וְלא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לָהֶם דָּבָר וְהָלַךְ וְקִלְקֵל אֶת הַחַיִּים טוֹבִים שֶׁל הַמְּדִינָה שֶׁהָיָה לָהֶם מִן הַגָּן וְלא שֶׁקִּלְקֵל אֶת הַגָּן רַק שֶׁהִשְׁאִיר שָׁם בְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה שָׁלשׁ כִּתּוֹת עֲבָדִים, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ מַה שֶּׁפָּקַד עֲלֵיהֶם וְעַל-יְדֵי זֶה קִלְקְלוּ אֶת הַטַּעַם שֶׁעַל-יְדֵי מַה שֶּׁעָשׂוּ שָׁם, כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִטְעם אֵיזֶה טַעַם יִהְיֶה טַעַם נְבֵלָה וְכֵן קִלְקְלוּ אֶת הָרֵיחַ שֶׁכָּל הָרֵיחוֹת-יִהְיֶה לָהֶם רֵיחַ חֶלְבְּנָה וְכֵן קִלְקְלוּ אֶת הַמַּרְאֶה, שֶׁהֶחֱשִׁיכוּ אֶת הָעֵינַיִם כְּאִלּוּ יֵשׁ עֲנָנִים וְעָבִים (הַכֹּל עַל-יְדֵי מַה שֶּׁעָשׂוּ שָׁם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ הָאַכְזָר כַּנַּ"ל) וְעַתָּה, אִם אַתֶּם חַיִּים חַיִּים טוֹבִים, אֶרְאֶה אִם תּוּכְלוּ לְהוֹשִׁיעַ אוֹתָם וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם (כָּל זֶה דִּבְרֵי הַחֵרֵשׁ הַנַּ"ל) שֶׁאִם לא תּוֹשִׁיעוּ אוֹתָם-יוּכְלוּ הַקִּלְקוּלִים הַנַּ"ל שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּדִינָה לְהַזִּיק לָכֶם גַּם-כֵּן...
וְהָלְכוּ הָעֲשִׁירִים הַנַּ"ל אֶל אוֹתוֹ הַמְּדִינָה, וְגַם אֲנִי הָלַכְתִּי עִמָּהֶם וְגַם בְּדֶרֶךְ הִלוּכָם הָיוּ חַיִּים גַּם-כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ, כִּי הָיוּ לָהֶם אוֹצָרוֹת כַּנַּ"ל כְּשֶׁבָּאוּ סָמוּךְ לְהַמְּדִינָה, הִתְחִיל לְהִתְקַלְקֵל גַּם אֶצְלָם הַטַּעַם וּשְׁאָר הַדְּבָרִים, וְהִרְגִּישׁוּ בְּעַצְמָם שֶׁנִּתְקַלְקֵל אֶצְלָם.
...וּבְנֵי הַמְּדִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ הַמְּדִינָה שֶׁהָיָה שָׁם הַגָּן הַנַּ"ל, הִתְחִילוּ לְפַקֵּחַ עַל תִּקּוּן הַמְּדִינָה שֶׁנִּתְקַלְקֵל אֶצְלָם הַטַּעַם וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְנִתְיַשְּׁבוּ: הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ מְדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, (הַיְנוּ אוֹתוֹ הַמְּדִינָה עַצְמָהּ הַנַּ"ל) וְנִרְאֶה לָהֶם שֶׁהַגַּנָּנִי שֶׁלָּהֶם שֶׁנֶּאֱבַד (שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה לָהֶם חַיִּים טוֹבִים) הוּא מִשּׁרֶשׁ אֶחָד עִם אוֹתָן בְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גַּם-כֵּן חַיִּים טוֹבִים עַל-כֵּן הָיְתָה עֲצָתָם לִשְׁלחַ אֶל אוֹתוֹ הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעוּ אוֹתָם וְכֵן עָשׂוּ וְשָׁלְחוּ שְׁלוּחִים אֶל אוֹתוֹ הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת וְהָלְכוּ הַשְּׁלוּחִים, וּפָגְעוּ בָּהֶם (הַיְנוּ שֶׁהַשְּׁלוּחִים פָּגְעוּ בִּבְנֵי אוֹתוֹ הַמְּדִינָה עַצְמָהּ שֶׁל עֲשִׁירוּת כִּי הֵם הָיוּ רוֹצִים לֵילֵךְ אֶצְלָם כַּנַּ"ל) וְשָׁאֲלוּ אֶת הַשְּׁלוּחִים: לְהֵיכָן אַתֶּם הוֹלְכִים? הֵשִׁיבוּ: אָנוּ הוֹלְכִים אֶל אוֹתוֹ הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, שֶׁיּוֹשִׁיעוּ אוֹתָנוּ עָנוּ וְאָמְרוּ: אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ הֵם בְּנֵי אוֹתָהּ הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, וְאָנוּ הוֹלְכִים אֶצְלְכֶם.
אָמַרְתִּי אֲנִי לָהֶם: (הַיְנוּ הַחֵרֵשׁ שֶׁמְּסַפֵּר כָּל זֶה אָמַר לָהֶם) הֲלא אַתֶּם צְרִיכִים אֵלַי, כִּי אַתֶּם לא תּוּכְלוּ לֵילֵךְ לְשָׁם לְהוֹשִׁיעַ לָהֶם כַּנַּ"ל עַל-כֵּן אַתֶּם תִּשָּׁאֲרוּ כָּאן, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִם הַשְּׁלוּחִים לְהוֹשִׁיעַ לָהֶם וְהָלַכְתִּי עִמָּהֶם וְנִכְנַסְתִּי בַּמְּדִינָה בְּאֵיזֶה עִיר...
...עַד שֶׁכָּל הָעִיר הָיְתָה מְלֵאָה מִבָּתֵּי דִּינִים וְהִסְתַּכַּלְתִּי, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁאֵין שָׁם אֱמֶת וְעַתָּה זֶה מַטֶּה דִּין וְנוֹשֵׂא פָּנִים לָזֶה, וְאַחַר-כָּךְ חֲבֵרוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים לוֹ, כִּי הֵם מְקַבְּלִים שׁחַד וְאֵין בָּהֶם אֱמֶת...
אַחַר-כָּךְ רָאִיתִי שֶׁהֵם מְלֵאִים נִאוּף מַמָּשׁ, וְיֵשׁ שָׁם נִאוּף הַרְבֵּה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כֹּהתֵּר אֶצְלָם וְאָמַרְתִּי לָהֶם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם הַטַּעַם וְהָרֵיחַ וְהַמַּרְאֶה כִּי זֶה הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר הִשְׁאִיר אֶצְלָם שָׁלשׁ כִּתּוֹת עֲבָדִים הַנַּ"ל, שֶׁיִּהְיוּ הוֹלְכִים וּמְקַלְקְלִים אֶת הַמְּדִינָה...
...עַל-כֵּן, תִּרְאוּ לְתַקֵּן אֶת הַמְּדִינָה מִשָּׁלשׁ עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל וּלְגָרְשָׁם....
וְאָז כְּשֶׁתְּתַקְּנוּ שְׁלשָׁה עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, לא דַּי שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַטַּעַם וְהַמַּרְאֶה וְהָרֵיחַ, כִּי אִם גַּם הַגַּנָּנִי שֶׁנֶּאֱבַד יוּכַל גַּם-כֵּן לְהִמָּצֵא
וְעָשׂוּ כֵּן וְהִתְחִילוּ לְתַקֵּן אֶת הַמְּדִינָה מִשָּׁלשׁ עֲבֵרוֹת אֵלּוּ וְחִפְּשׂוּ אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל, וְהָיוּ תּוֹפְסִים אֶת אֵיזֶה אָדָם וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: מֵהֵיכָן בָּאתָ לְכָאן? עַד שֶׁנִּתְבָּרְרוּ אֶצְלָם הָאֲנָשִׁים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר הַנַּ"ל, וְגֵרְשׁוּ אוֹתָם וְתִקְּנוּ אֶת הַמְּדִינָה מֵעֲבֵרוֹת הַנַּ"ל.
בְּתוֹךְ כָּךְ נַעֲשָׂה רַעַשׁ: אֶפְשָׁר אַף-עַל-פִּי-כֵן זֶה הַמְשֻׁגָּע שֶׁהוֹלֵךְ וְאוֹמֵר שֶׁהוּא הַגַּנָּנִי, וְכָל אֶחָד מַחֲזִיק אוֹתוֹ לִמְשֻׁגָּע, וְזוֹרְקִין אַחֲרָיו אֲבָנִים וּמְגָרְשִׁין אוֹתוֹ, אֶפְשָׁר אַף-עַל-פִּי-כֵן אוּלַי הוּא הוּא הַגַּנָּנִי בֶּאֱמֶת?! וְהָלְכוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם (הַיְנוּ לִפְנֵי אֵלּוּ שֶׁיָּשְׁבוּ וְתִקְּנוּ אֶת הַמְּדִינָה וְגַם הוּא הַיְנוּ הַחֵרֵשׁ שֶׁמְּסַפֵּר כָּל זֶה הָיָה שָׁם) וְאָמַרְתִּי: בְּוַדַּאי זֶה הוּא הַגַּנָּנִי בֶּאֱמֶת! (נִמְצָא שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל יָדוֹ הַמְּדִינָה הַזֹאת)
נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ לִי הַסְכָּמָה מֵאוֹתוֹ הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, שֶׁאֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים כִּי אֲנִי תִּקַּנְתִּי אֶת הַמְּדִינָה הַנַּ"ל כַּנַּ"ל וְעַתָּה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם בְּמַתָּנָה אֶת הַחַיִּים טוֹבִים שֶׁלִּי! וְנַעֲשָׂה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְחֶדְוָה רבה מְאֹד.
(סיפורי מעשיות - מתוך מעשה משבעה בעטלירס)
נ נח נחמ נחמן
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה