מַעֲשֶׂה פַּעַם אַחַת הָיָה מֶלֶךְ, וְהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד וְרָצָה הַמֶּלֶךְ לִמְסֹר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל (שֶׁקּוֹרִין בַּאל) וּבְוַדַּאי בְּכָל פַּעַם שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה בַּאל הוּא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, בִּפְרָט עַתָּה, שֶׁמָּסַר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו, בְּוַדַּאי הָיָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד.
וְהָיוּ שָׁם כָּל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה, וְכָל הַדֻּכָּסִים וְהַשָּׂרִים, וְהָיוּ שְׂמֵחִים מְאֹד עַל הַמִּשְׁתֶּה וְגַם הַמְּדִינָה הָיוּ נֶהֱנִים מִזֶּה שֶׁמּוֹסֵר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו, כִּי הוּא כָּבוֹד גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ.
וְהָיָה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְהָיָה שָׁם כָּל מִינֵי שִׂמְחָה: קַאפֶּעלְיֶישׂ וְקָאמֶעדְיֶישׂ וְכַיּוֹצֵא מִזֶּה, כָּל מִינֵי שִׂמְחָה, הַכֹּל הָיָה שָׁם עַל הַמִּשְׁתֶּה וּכְשֶׁנַּעֲשׂוּ שְׂמֵחִים מְאֹד עָמַד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לִבְנוֹ:
הֱיוֹת שֶׁאֲנִי חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה עָתִיד לֵירֵד מִן הַמְּלוּכָה, בְּכֵן תִּרְאֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ עַצְבוּת כְּשֶׁתֵּרֵד מִן הַמְּלוּכָה רַק תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה וּכְשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה גַּם אֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה גַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ עַצְבוּת, אַף עַל-פִּי כֵן אֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה עַל שֶׁאֵין אַתָּה מֶלֶךְ כִּי אֵינְךָ רָאוּי לִמְלוּכָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לְהַחֲזִיק עַצְמְךָ בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁאַתָּה יוֹרֵד מִן הַמְּלוּכָה אֲבָל כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה אֲזַי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה יְתֵרָה מְאֹד...
(סיפורי מעשיות - מתוך המעשה משבעה בעטלירס)
הצדיק האמת הגדול במעלה עליונה ומופלגת, וגבוה מאד מאד בתכלית המעלה שאין מעלה אחריו יכול להוריד את עצמו מאד מאד להגביה אפילו הרחוקים בתכלית הריחוק המונחים בשפל המדריגה התחתונה ביותר עד שירדו לבחינת מיתה ממש, וזהו עיקר שלימות מעלתו הגבוה, כי אי אפשר לעלות למעלה למעלה כי אם כשיכולים לירד למטה למטה להעלות ולקבץ גם כל הנדחים והרחוקים לגמרי ביותר ולקשר גם אותם להשם יתברך בשלימות.
(אב"י הנחל)
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה