גמבה נ נח

צִיצִית הוּא בְּחִינַת הַחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנִּקְלָע וְנִשְׁזָר מִן הַע”ב נִימִין, שֶׁעֲלֵיהֶם יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר שֶׁל חֶסֶד שֶׁיִתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁזֶּהוּ הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הָרֵיחוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַקּוֹל הַזֶּה דַּיְקָא יָכוֹל הַמּוֹכִיחַ לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְקַלְקֵל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַדְּרַבָּא, יִתֵּן וְיוֹסִיף רֵיחַ טוֹב בְּנִשְׁמָתָם עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ בַּקּוֹל הַזֶּה.

כָּל הַזְּמִירוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁל עַכְשָׁיו כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַשִּׁיר הַנַּ”ל שֶׁהוּא שִׁיר שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל הַחוּט שֶׁל ע”ב נִימִין הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל צִיצִית כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, כִּי תְּכֵלֶת כּוּרְסַיָּא דְּדִינָא, כִּי עִקַּר הַחוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁלֶּעָתִיד כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל צִיצִית כַּנַּ”ל, נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁבְּצִיצִית שֶׁהוּא ‘כּוּרְסַיָּא דְּדִינָא’, בְּחִינַת ‘הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין’, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַצִּיצִית, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): “עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן”, “עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ” זֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁנִּקְרֵאת ‘מַטֵּה עוֹז’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל כְּבוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְעִקַּר אוֹר הַלְּבוּשׁ הַזֶּה יִתְגַּלֶּה לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, בְּחִינַת “ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה’ עֹז”, כִּי אָז בְּמָלְכוֹ לֶעָתִיד, יִתְעַר הַשִּׁיר הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ עֹז, בְּחִינַת צִיצִית, בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד.

זֶהוּ שֶׁמִּתְעַטְפִין בְּצִיצִית בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּכְנִיסָתוֹ, כִּי עִקַּר סְלִיחַת עֲוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד.

צִיצִית הֵם בִּבְחִינַת שֶׁנִּתְהַפְּכִין הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת בִּבְחִינַת אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם וְכוּ' כַּצֶּמֶר יִהְיוּ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּתְעַטֵּף ה' יִתְבָּרַךְ בְּטַלִּית וְסִדֵּר שְׁלֹשׁ עֶשְֹרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁעַל יָדָם מְחִילַת כָּל הָעֲוֹנוֹת עַד שֶׁנִּתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְֹרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.

(ליקוטי הלכות)

הצדיק המנהיג האמת מלמד תמיד זכות על ישראל אפילו על הגרוע שבגרועים והפחות שבפחותים, כי בכולם נמצאים כמה שערות טובות מה שממשיכין עצמן לפעמים מרע לטוב כחוט השערה, ואלו השערות מתקבצים יחד ונקלעים ונשזרים ונעשה מהם אור הציצית הקדושים שהם בחינת חסד עליון ונורא מאד, שורש כל השלוש עשרה מידות של רחמים ששם נמחלין כל העוונות ונתהפכין לזכויות.

(אב"י הנחל)

הוא מוחל לנו על עוונותינו ועל התאוות, הוא מוחל לנו כמו ביום כיפור, הוא מוחל לנו, חלילה וחס לולא זאת, מי יודע? היינו כבר אבודים, ברוך השם, ה' אלוקינו ה' אחד.

(סבא ישראל)

עִקַּר כַּפָּרַת כָּל הָעֲוֹנוֹת הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן מְאֹד שֶׁהוּא הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַצַּדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין שָׁם כָּל הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל צֶמֶר שֶׁהָיָה תּוֹלֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָיָה מַלְבִּין הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. בְּחִינַת אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי צֶמֶר כְּבָשִׂים הוּא בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, לְנַקּוֹת יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת.

(ליקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז הלכה ג' אות ה')

מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וְכוּ'.

(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ה' אות י')

קשה מאד להתעורר מהשנה כי אם על-ידי בחינת הדרת פנים, שזה אי אפשר להיות כי אם על-ידי משיח שיבא במהרה בימינו, שהוא בחינת הדרת פנים, בבחינת "ועד עתיק יומיא מטה" וכו'. 'עתיק יומין' זה בחינת הדרת פנים.

מרדכי הוא "רב חסד", בחינת הדרת פנים, בחינת 'עתיק יומין', בחינת 'ספורי מעשיות של שנים קדמוניות' שעל-ידי זה יכולין לעורר מהשנה של כל השבעים פנים הנ"ל, כי 'מרדכי' בגימטריא 'רב חסד' (חוט של חסד).

(ליקוטי הלכות)

מָרְדְּכַי, 'תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי', מַרְדְּכַי הַיְהוּדִי, מַרְדְּכַי הַצַּדִּיק, 'תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי', הָאוֹר שֶׁל מָרְדְּכַי.

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קוֹוֶיךָ לֹא יֵבוֹשׁוּ וְלֹא יִכָּלְמוּ, לֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ, זֶה הִתְחַזְּקוּת כָּזֶה, פּוּרִים זֶה אוֹר, אוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ.

(סבא ישראל)

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה שֶׁהַשֵּׁם שֶׁלּוֹ נַחְמָן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן, זֶה מְהַפֵּךְ כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַכְּפִירוֹת, וְכָל הַפְּשָׁעִים, וְכָל דָּבָר לֹא טוֹב הוּא מְהַפֵּךְ לְטוֹב.

הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן זֶה מַמְתִּיק וּמְבַטֵּל וּמְשַׁבֵּר כָּל הָרָע, כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַכְּפִירוֹת, הוּא מְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹב.

רַק לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן מַסְפִּיק, הוּא מְהַפֵּךְ הַכֹּל, כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַפְּשָׁעִים, וְכָל הָרָע הוּא מְהַפֵּךְ לְטוֹב.

(סבא ישראל - קלטת 43 א' 30:19)

פורים שמח (: